מקרר היין מדמה את תנאי האיחסון האידיאלים הקיימים במרתף המסורתי אשר מאפשרים ליין להישמר, להתיישן ולהתבגר במשך שנים.
התנאים המיטביים לאיחסון ושימור יין מתמקדים בארבעה פרמטרים מרכזיים:
1. טמפרטורה
על מנת שהיין יישמר ויתיישן בצורה אופטימאלית, חשוב לשמור אותו בטמפרטורה קבועה. הטמפרטורה האידיאלית לשמירה על היין היא בין 12ºC ל- 16ºC. טמפרטורות גבוהות יותר גורמות להתבגרות מהירה מדי של היין ולאובדן חיוניותו עוד לפני שהגיע לשיאו, ומנגד טמפרטורות נמוכות גם כן פוגעות בתהליך.
חשוב במיוחד להקפיד על טמפרטורה יחסית קבועה (שינוים קלים של 1-2 מעלות הם בגדר הסביר). שינוים קיצוניים בטמפרטורה גורמים להתרחבות והתכווצות של הנוזל, מה שעלול במקרים מסוימים להחליש את האיטום של הבקבוק ואף לשחרר את פקק השעם.
2. לחות
"אויבו" השני של היין שלכם (בנוסף לחום) הנו החמצן. יין שבא במגע עם חמצן לאורך זמן מאבד את הארומות והטעמים המקוריים שלו ומקבל טעמים "מחומצנים" (אם יצא לכם לטעום יין יום-יומיים לאחר פתיחת הבקבוק – אתם בוודאי מכירים את התופעה).
פקק השעם שבבקבוק מונע את חדירת החמצן ובכך שומר עליו מהתחמצנות. כדי שהפקק ישמור על האלסטיות הטבעית שלו וכך ישמור על אטימות הבקבוק, חשוב שיימצא בתנאי לחות נכונים. ראשית, חשוב שהבקבוק יונח במצב אופקי על מנת שהפקק יבוא במגע עם הנוזל. שנית, על הפקק להישמר בלחות שבין 50 ל- 70 אחוזים. לחות בשיעור נמוך יותר עלולה להביא להתייבשותו של הפקק.
3. חסימת קרני אור
אור וקרני ה- UV (אולטרה-סגוליים) גורמים לחימצון הטאנינים שביין ולהתבגרותו המהירה והלא מבוקרת. זו הסיבה שמרבית בקבוקי היין עשויים מזכוכית כהה. מאותה הסיבה, מצויד מקרר היין בדלתות זכוכית רב שכבתיות המסננות את קרני ה- UV.
4. הימנעות מרעידות
טלטול והרעדה של היין לאורך זמן עלולים להביא לזירוז תהליכים כימיים פנימיים ובעקבותיהם – לתהליך התבגרות לא מבוקר. בנוסף, רעידות קבועות עלולות "לערבב" את המשקעים שלעיתים נוצרים ביינות מתבגרים, אשר יגרמו לתחושה לא נעימה בזמן הטעימה. לכן, על היין להישמר בסביבה "שקטה". מקררי יין העובדים בשיטה הטרמו-אלקטרית, ללא מנוע, הם השקטים ביותר. מקררי יין גדולים יותר, אשר מונעים באמצעות מדחס, מתוכננים כך שימנעו רעידות שעלולות להזיק ליין.